1. המבקשות הגישו ערעור על פסק דין בית משפט קמא (כב' השופט פיש) מיום 15.2.11, אשר חייב את המבקשות בתשלום של כ- 82,000 ש"ח בגין אחריות לנזקי המשיב כתוצאה מתאונת עבודה במפעל המבקשת 1 .
2. בפני מונחת בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע תשלום הסכום למשיב. בקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה ביום 27.3.11 .
3. הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפירות זכייתו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984)
"...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (בש"א 2966/96
עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).
4. בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. ראו לענין זה ע"א 2841/07
מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה (אתר נבו, 25.8.08) -
"הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06).
רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם 21.1.07, פסקה 9).
5. עוד אציין כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.
ראו בעע"מ 9177/01
אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167:
"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע"
(וראו גם בע"א 4079/02
חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).
6. ביצוע פסק הדין בענין זה משמעו תשלום כסף. הכלל הוא כי פסק לתשלום כסף איננו מסווג בגדר עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב ביצוע. ראו בע"א 4444/10
חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (נבו, 21.6.10) הש' ג'ובראן-:
"
הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כך קובעת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. משמע, אין די בהגשת ערעור או בהכרזה על כוונה להגיש ערעור על מנת לעכב את ביצוע ההחלטה. כך למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעור יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב - יפו פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403)".
וכן לע"א 2841/07
מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (נבו, 25.8.08) שם חזר הש' גרוניס על ההלכה לפיה:
"
ההחלטות שעיכוב ביצוען מבוקש משיתות חיוב כספי. בפסיקה נקבע כי החלטות ופסקי דין מסוג זה יעוכבו לעיתים חריגות בלבד (למשל, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989);ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור (לא פורסם, החלטה מיום 30.1.02)".
7. המשיב, עובד המבקשת 1, נפל תוך בריכת שפכים במפעל המבקשת ביום 19.8.05 ושבר את ידו. נשמעו ראיות. בית המשפט קבע כי האירוע באחריות המבקשת 1 שכן לא קבעה הסדרים ספציפיים בנוגע לניקוי המתקן ,לא פקחה בצורה נאותה על עבודת המשיב, ולא ספקה לו סיוע. המבקשות טוענות בערעורן בעיקר לגבי קביעות עובדתיות של בית משפט קמא. יש בכך להשליך לכאורה על סיכויי הערעור. כמו כן מציינות שבית משפט שכח לנכות תגמולי המל"ל בגין התאונה בסכום של 12,300ש"ח. עוד נטען לכך שנפסק סכום מוגזם בראש נזק של אובדן השתכרות בעתיד וכן בראש נזק של הוצאות ועזרת צד ג'.
8. המבקשות טוענות כי אם ישולמו הסכומים לידי המשיב, יהיה קשה מאוד עד מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו ולגבות בחזרה את הסכומים, היה ויתקבל הערעור. הבקשה לא נתמכה בתצהיר לענין זה, לא הובאה ראיה כלשהיא בדבר מצבו הכלכלי של המשיב ולא הוסבר מהו טיבו של הספק שמעלה המבקש. לבד מספק כללי שמעלה ב"כ המבקש, אין כל אסמכתא עובדתית כלשהיא לכך שהמבקשות לא יוכלו לקבל את החזר ההוצאות באם יזכו בערעורן.
9. ב"כ המשיב ציין בתגובתו את הסכמתו לניכוי גמלאות המל"ל ששולמו למשיב בזיקה עם התאונה. והוא מוכן לראות את פסק הדין כמתוקן לענין זה, ללא צורך בהתערבות הערעור. לפיכך, תשלום סכום של 12,300 ש"ח יעוכב בשלב זה ולא ישולם למשיב.
10. בהתנגשות שבין האינטרס של הזוכה, למימוש זכויותיו לפי פסק הדין לבין אינטרס המבקש להגשמת זכויותיו, אם יזכה בערעור, מצאתי כי אינטרס הזוכה גובר במקרה זה, מה גם שהסכסוך המשפטי שהמשיב זכה בו מתייחס לתאונה מיום 19.8.05 וכל דיחוי בקבלת פרות זכייתו יש בו משום גרימת עוול למשיב.
11. סיכומו של דבר - לא מצאתי טעם מספיק המצדיק את עיכוב הביצוע למעט כאמור בס' 9 הנ"ל, והבקשה נדחית.
12. המבקשות יישאו בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים בסכום של 1500 ש"ח + מ.ע.מ. שישולמו לב"כ המשיב בתוך 30 יום מהיום.
13.
המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.